תשובות הרשב"א מיוחס להרמב"ן קפו

שאלה בהכ״נ שאין אלא כהנים כיצד קורין דכהן אחר כהן לא יקרא משום פגמו של ראשון. ועוד נסתפק לי אם מותר ללוי לעלות במקום ישראל:

תשובה לפי פשוטה של שמועה דפרק הנזקין היה נראה שאין כהן קורא לעולם אחר כהן משום פגמו של ראשון או משום פגם שניהם כדאיתא התם ועיר שכולה כהנים כיצד עושין קורא כהן אחד קורא ויושב וחוזר וקורא ויושב וכן שבע פעמים, דומה לאותה שאמר אביי פרק הניזקין אין שם לוי כהן קורא, ואקשינן והא א״ר יוחנן כהן אחר כהן לא יקרא משום פגמו של ראשון לוי אחר לוי לא יקרא משום פגם שניהם ופרקינן כי אמרי׳ באותו כהן כלומר שאותו כהן ראשון קורא ויושב וחוזר וקורא וה״נ שאין שאר ישראל כהן קורא ראשון וחוזר וקורא שבע פעמים, ובתוספתא שנינו בני הכנסת שאין להם מי יקרא אלא אחד עומד וקורא ויושב וחוזר וקורא אפילו עד ז׳ פעמים. זהו שנראה מפשוטם של דברים. ובירושלמי דמס׳ גיטין פרק הניזקין גרסינן א״ר יוחנן עיר שכולה כהנים ישראל קורא ראשון מפני דרכי שלום כלומר אם יש ישראל אחד ביניהם מ״מ מכאן אתה למד שבמקום שכולה כהנים או שאין שם ישראלים כדי ספוקם כהן קורא אחר כהן שאין כאן משום פגם שהרי הכל יודעים שאין שם אלא כהנים ואין כהן שני קורא משום פגם ראשון אלא מפני שאין שם ישראלים. וכן שלישי וכן רביעי וכן כולם. ולקרות לוי במקום ישראל היכא דאיכא כהן לא יקרא משום פגמו של לוי דאומר אביו נשא ממזרת או נתינה ופסלו לזרעו. אבל במקום שאין שם כהן מחלוקת ישנה בין גדולי חכמי ישראל יש מי שאומר שאין לוי קורא כלל וכדאמר אביי נקטינן אין שם כהן נתפרדה החבילה, ועוד יש ראיה מדאמרינן פרק האשה שנתאלמנה ההוא דאתא לקמיה דריב״ל אמר ליה מוחזקני בזה שהוא לוי אמר לו ומה ראית שקרא שני בבית הכנסת בחזקת שהוא לוי או בחזקת שהוא גדול אמר ליה שקרא לפניו כהן אלמא אין לוי קורא לעולם אלא לאחר כהן, וי״א קורים במקום לוי במעלת לוי כלומר דהיכא דאיכא בבהכ״נ חכם יותר מלוי אפ״ה הלוי קורא לפניו מחמת מעלת הלויה אבל אם אין שם כהן אין אותו לוי קורא שני במעלת לוי אבל קורא במעלת עצמו כלומר אם היה חכם קורא ראשון ואם לאו קורא החכם ראשון ואחריו הלוי או השלישי או רביעי לפי מעלתו. והראשון נ״ל עיקר: