שו"ת מהרי"ל קנג

ומי שאכל ולא שתה קיימא לן כר"י דמי שאכל כזית דגן מוציא אחרים ידי חובתן מכח ערבות אלא דבעינן כזית לומר שאכלנו משלו. ולדברי הרא"ם בספר יראים נראה אם שתה פחות מכביצה וספק ליה דקרינן ואכלת ושבעת. אף על גב דלענין ברכה אחרונה אין מברך פחות מכביצה או רביעית דלא חיישינן לקבוע ברכה על פחות מכדי שביעה למר כדאית ליה וק"ל: