תשובות מהר"ם, דפוס פראג תשלא

תשלא. ראובן קבל משמעון סחורה להוליכה למקום פלוני ע"מ שאם לא ימכרנה שיחזירנה לו ולא מכרה ובחזירתו שללוה לסטי' או טבעה ספינתו ושמעון תובע הדמים דין זה פסוק בפ' האומני' (פ"א ע"א) מההוא גברא דזבין חמרא [לחבריה] וא"ל קא ממטינא ליה [לדותכא פלוני] אי מזדבנא מוטב ואי לא מהדרי' לך אזל [ולא] איזדבן בהדי דקא הדר [אתנוס] וחייבוה ר"נ לשלומי ואותיב רבא כו' ומסקנא חזרה דהאי הליכה היא מ"ט סברא הוא בחזרה אלו אשכח לזבוני מי לא מזבן הלכך חייב עד שיחזירנה לו.