תשובות מהר"ם, דפוס פראג תשכו

תשכו. מעשה באדם אחד שמתה אשתו ובשעת פטירתה ציותה לבעלה שלאחר מיתה [יתן] מקטרונה לבת אחותה [ונתרצה] לתן לה ולאחר מותר חזר בו ולא רצה כי אמר נחת רוח עשיתי [לאשתי] ולא היו כ"א דברי' בעלמא בלא קנין וחייבו מורי לתן [ממה] דאמר בפ' הזהב (בבא מציעא מ"ט ע"א) ה"מ לעשיר אבל לעני נעשה נדר ותו אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט ונתחייב לתן הסרבל.