תרעח. כל הנשבעי' שבתורה נשבעי' ולא משלמי' (שבועות מ"ה ע"ב) שכיר בזמנו נשבע ונוטל בד"א ששכרו בעדים אבל שכרו שלא בעדי' מתוך שיכול לומר לא שכרתיך מעולם יכול לומר שכרתיך ונתתי לך שכרך והטעם משום דבעה"ב טרוד בעבסקיו וה"ה מלמד בזמנו ישבע ויטול אבל לאחר זמנו אינו נשבע אלא בעל הבית.