תשובות מהר"ם, דפוס פראג סא

סא. וששאלת על פת העשוי מקמח שיבולת ואינו עשוי אלא לצורך אווזות לפטמן ולא למאכל אדם, מיהי ראוי למאכל אדם אם חייב בחלה. תנן פ"ק דמס' חלה (משנה ח') עיסת כלבים בזין שהרועים אוכלים ממנו חייבת אין הרועי' אוכלי' ממנו פטורה ואית מאן דמפרש בירושלמי (שם) ה"ד כגון שעירבה מורסן ואיכא למ"ד אפי' בלא עירב מורסן כגון שעשאן [כלימודים] ולא עשאן לפת [כעכין] נאה ויפה כדרך שעושי' לפת העשויין ואיכא למ"ד אפי' בלמודים חייב אא"כ חשב עליה מתחלה לבהמה דוקא ומשום דמספקא לן היכי [הלכתא] לא [מורינן] להיתר עד דאיכא כלהו והלכה כדברי כולן להחמיר הלכך טוב שיתכוין תחלה גם למאכל אדם ויאכלו ממנו קצת ויפרישו ממנו חלה לאפוקי נפשי' מפלוגתא.