תשובות מהר"ם, דפוס לבוב תצו

אדוני יודיעני מעילים שנותנים על הבימה לכבוד התורה או לקתידראות לכבוד המילה ויש בהם צורות ב צ"ל עופות. ודגים אם מותר אם לאו דגרסינן פ' כל הצלמים (עבודה זרה ד' מ"ג.) דמות צורות לבנה היו לו לר"ג וכו' שאני ר"ג דאחרים עשו לו והא ר' יהודה דאחרים עשו לו וכו' ג צ"ל התם. דהתם בחותמו בולט ומשום חשדא כדתניא ומי חיישינן לחשדא והא בי כנשתא דשף ויתיב בנהרדעא ואוקמי בה אנדרטיא והוו עיילי בה אביה דשמואל ולוי ומצלו בה ד אולי צ"ל רבים שאני אלמא חיישינן לחשדא בדלא שכיחא רבים. ולא חיישינן לחשדא ואפי' בית הכנסת גדולה פעמים שיחידים נשארים בה ומתפללין ואע"ג דאמרינן התם ה צ"ל הנהו. היינו תלת דחשיבי ציירי ופלחי להו (שם ד' מ"ב:) כגון חמה ולבנה וצורת דרקין הא אמרינן למיפלח לכל מה דמשכחי פלחי והואיל שהן עובדין לכל הצורות הוה לן למיחש לחשדא יואל הלוי:

ו הובא בארוכות סי' תר"י ומרדכי ע"ז פ"ג סי' תת"מ בשינוי: על צורות העופת והדגים אסר שאלת אם מותר להתפלל שם ובאת לדמות לצורת חמה ולבנה ואנדריטא א"כ היה לך לשאול אם מותר בהנאה וכ"ש להתפלל אבל אינו דומה דטבעת שיש עליה חותם יש עליה צלם והם עובדין אותו הילכך איכא חשדא לישראל כי לא שכיחא רבים אבל צורות עופות וסוסים אפי' האומות אין עובדין להם כשהן בפני עצמן וכ"ש כשהן מציירין על הבגדים הלכך אין כאן חשד ותניא (שם ד' מ"ב:) כל הפרצופין מותרים חוץ מפרצוף אדם ומוקמינן פרצוף אדם במוצא דווקא לר' ז צ"ל יהודה. יהושע אבל לרבנן אפי' פרצוף אדם מתירין במוצא ואין כאן משום ח צ"ל חשדא. וכל ימי הייתי תמיה מה זה שעוברין לדרקון לפי דברי המפרשים שהוא נחש ממש והכתיב ואיבה אשית וגו' ומה ט בכ"י שכו וט"ס. שבחו ומה יופיו ומצאתי בספר של ר' שבתי החכם שהדרקון בריח בשמים ושמו י עי' בפי' המשנה להרמב"ם שם. תלי הגדול ומושל בכל המזלות והעכו"ם סבורים שממשלתן מכחו ועובדין לו ודבריו נכוחים דהא מני לה בהדי חמה ולבנה ואע"ג דלשון הגמ' אינו משמע כן דקאמר (שם ד' מ"ג) שיש לו ציצין בין פירקי צואר יש ליישב דבריו כי הם טובים וישרים בעיני: יהונתן: