תשובות מהר"ם, דפוס לבוב תעט

מעשה שהיה עכו"ם מסיח לפי תומו שנהרג ראובן בדרך והיה ממון ראובן ביד אמו ובא בנו של ראובן להוציא מדין ירושה והשיבתו אביך חייב לי והרי אני תופסת אותו מחיים ואע"פ שלא תפסתי אותם מחיים לשם ד צ"ל חוב. ולא בתורת פקדון עכשיו הוא בידי לשם חובי נ"ל דאין ממש בדבריה מדאמר בפ' הכותב (כתובות דף פ"ה.) ההוא איתתא דאפקידו גבה מלוגא דשטרי וכו' עד אמר ה צ"ל לה. לך אית לך סהדי דמחיים תבעוה מינך וכו' הרי משמע דצריך תפיסה מחיים לשם חובתו הילכך במאי דקאמרה תפיסה דלאחר מיתה היא והוו להו מטלטלי דיתמי ולא אישתעבדי לבעל חוב וכן פי' הקונ' זאת ולא זאת אומר אני שאפי' היתה טוענת כוונתי היתה לעכב לשם חובי מחיים אין ו בהכ"י בדבריהם וט"ס. בדבריה כלום הואיל שמודה שבתורת פקדון באי לידה דכוונה אינה מועלת כלום כדמשמע גבי ההיא איתתא לפי שלא תבעיה מחיים אע"פ שהיא חשבה לעכב בשביל החוב וכן נוטה פי' הקונ'. וא"ת אע"פ שתפיסה לאחר מיתה הרי רב אלפס ור"ח כתבו פ' הכותב דתקנו חכמים האחרונים להשתלם ממטלטלי אפי' לאחר מיתה אומר אני דר"ת ז"ל שדא בי' נרגא ומפ' דתקנת חכמים אחרונים אינה הלכתא בלא טעמא אלא מכח הלכה תיקנו לבעל חוב ולכתובת אשה משום דמקני מטלטלי אגב מקרקעי ותופס התשובה כתוב על ספר הישר וכתב באותה תשובה דלבתר רבנן סבוראי אין צריך תפיסה מחיים לכתובה ולבטל חוב בשטר הרי משמע דבעל חוב בלא שטר צריך תפיסה מחיים וכך נמצאת כתוב בתשובות אחרונים ושמעתי דפי' הר' אליעזר דטול דהואיל וטעמא דמילתא משום דמקני מטלטלי אגב מקרקעי הרי בע"ח בלא שטר לא הקנה לו מטלטלי אגב מקרקעי. הילכך מטלטלי דיחמי נינהו ולא משתעבדי. וצ"ע בפי' רשב"ם בפ' גט פשוט (בבא בתרא דף קע"ד. ד"ה רב.) שאפי' אם מלוה ידועה בעדים נפרעין מן היתומים. ובמאי דקמן נומתי לחברי אם היתה פקחת לטעון איני מאמנת לעכו"ם ועדיין הוא חי תביא ראיה ואחזיר לך דהויא טענתה טענה דאע"ג דעכו"ם מסיח לפי תומו ז צ"ל נאמן. להשיא אשה וגם להוציא כתובתה היינו דוקא לענין זה כדמפ' פ' האשה שלום ז צ"ל נאמן. בינה לבינה (דף קי"ז.) מספר כתובה נלמד שכך כתב לה לכשתנשאי לאחר וכו' אבל לענין שאר ממון צריך ח צ"ל ראי' בדבר כמו ששנינו מצינו (שם.) שאין אחין נכנסין על פיה לנחלה ופרש"י (לא מצאתי) לאו דוקא אחין אלא אפי' בנים דרחמנא אמר על פי עדים הרי משמע התם דאם לא יהא ב' עדים לא מפקינן ממונא ומה שפר"ח פ' המפקיד (בבא מציעא דף ל"ח:) ואם נר' הדברים שמת אע"פ שאין עדות ברורה נותנין ליורשין היינו דוקא כשאין לאדם אחר תביעה על ממון זה א"נ אינו מוחזק אבל היכא שהיא מוחזקת בו ט אולי צ"ל ויש לה בידה ליכא כו'. יש לה מצדה ליכא מאן דפליג דטענתיה טענה מיהו לפי מה שפסק רשב"ם זצ"ל בפ' המוכר (דף צ"ב. ד"ה לשחיטה.) דכל מקום שיש ספיקא במעשה דומיא דשור שנגח את הפרה ונמצא עוברה בצידה וכו' דהלכה כסומכוס דאמר ממון המוטל בספק חולקין ה"נ נהי דמסיח לפי תומו אינו נאמן להוציא ממון מ"מ ספק הוא ועוד שנר' הדברים פשיטא דספק גמור הוא ושמא הוא. ופר"ח בפ' השואל (ד' צז:) כרבא עבדינן דלא אמר כסומכוס אלא בשמא ושמא ואם אין הלכה כסומכוס למאי נפקא מיני' שכתב וכרבא עבדינן אלא נר' מפר"ח דהלכה כסומכוס ואע"פ שפסק ר"ח זצ"ל בפ' המניח (בבא קמא דף ל"ה:) הלכה כרבנן ולא כסומכוס י"ל דוקא גבי ניזקין אבל לענין דינא אחרינא לא דאי לא תימא הכי קשיא דידי' אדידיה. המבין יבין (העתק):