תשובות מהר"ם, דפוס לבוב תנא

זה לשון אביאסף פ' האומר

רב זביד הוה מהפך בההיא ארעא וכו' (קידושין דנ"ט.) עד עני המהפך בחררה ובא אחר ונטלה נקרא רשע וה"מ אם קונה דבר בשויו דדמי קצת לדינא דבר מיצרא משום ועשית הישר והטוב שיכול למצוא ולקנות במקום אחר אבל בדבר הפקר או מהפך שיתננה לו בחנם וקדמי' אחר זכה ואין נקרא רשע כדאמר (ב"מ דף ק"ח:) מתנה לית בה משום דינא דבר מיצרא ותנן (פיאה פ"ד מ"ג. ב"מ ד' י') נטל מקצת פאה וזרק לו על השאר וכו' מעבירין הימנו והא דתנן בפ' הניזקין (גיטין נט:) המנקף בראש ה צ"ל הזית. שתחתיו גזל מפני דרכי שלום ה"מ ו צ"ל התם שטרח ונקף וסמך כו': משום שטרף וניקף וסמך העני על זה והא דאמר פ' לא יחפר (ד' כ"א:) האי בר מבואה וכו' ואמרינן מרחיקין מצודת הדג מלא ז צ"ל ריצת. הדג התם נמי טרח בה לתקן המצודות אי נמי כגון שנמצא לו גם במקום אחר לצוד והא דגרסינן בחזקת הבתים (דנ"ד:) ניכסי הכותי הר' ח צ"ל הן. כמדבר דכל המחזיק בהן זכה רשב"ם פי' נהי שהמחזיק קנה מיהו חייב הוא דמי השדה ללוקח שעל ידי זכותו מפסיד ונקרא רשע מדין מהפך בחררה אך ר"ת פי' ט בכ"י דאיזהו וט"ס. דאיהו אנפשיה שנתן לכותי המעות עד שלא מסר לו השטר: