תשובות מהר"ם, דפוס לבוב תא

א ארוכות סי' תנ"ב. הגמ"י פ"ב מהל' שבת סי' א'. ואשר שאלת מה יעשה אביך על אשר נשתתף עם העכו"ם להניח שדות ושוורים שלו נגד שדות ושוורים ב צ"ל של עכו"ם. נר' בעיני אם לא בעבור שוורים בעבור שדות אין לחוש על שום חשש איסור כיון דהעכו' אריסותי' קעביד וקיי"ל כרשב"ג (ע"ז ד' כ"א:) דמתני' כוותי' אתיא דשרי להשכיר שדות ולית הילכתא כוותי' ג צ"ל דר'. כר' שמעון בן אלעזר דלית לי' אריסיתי' קעביד. וכמדומה אני שר"ת התיר אף רחיים ופורני. אבל מחמת שוורים יש איסור בדבר דאדם מצווה על שביתת בהמתו (שם ד' ט"ו:) ואין אני רואה תקנה להתיר אם לא שימכור אותו לעכו' האריס או יתן לו במתנה או ילוה ד בהכ"י לו גוי וט"ס. לעכו' אותן שוורים בהלואה ולא בשאלה שיהא רשות ביד עכו' להוציאם שלא ברשות ישראל ועוד יש למצוא תקנה כגון שיזקוף הדמים על העכו"ם במלוה ויחזיר העכו' וימשכנם ביד ישראל ולא ימשכנו להרהינו אצלו אלא שיעשה אפותיקו כל זמן שלא יפרע לו מעותיו דבענין זה לא יצאו מרשותו כלל ואפי' אם ירהין אצלו יש להתיר אלא שלא יאמר לו מעכשיו. וקיי"ל ה בהכ"י כרב וט"ס. כרבא (פסחים דף ל':) דאמר מכאן ולהבא הוא גובה. ושלום יצחק ב"ר אברהם תנצב"ה: