תשובות מהר"ם, דפוס לבוב שלב

ת שו"ת הרשב"א ח"א סי' תתל"א. מרוב כתיבות ושאר סיבות באתי בקצרה אלופי ומיודעי ה"ר חיים על התבואה שנמצאו בה חיטים שנתבקעו שנטחנו קודם הפסח ושאלת אם יש יותר מס' של היתר לבטלם אם מותר לאוכלן בפסח א צ"ל לא. ולא מיבעיא לפירש"י דשרי (פסחים ד' מ"ב) ב צ"ל דאסר. להשהות הנך דפ' אלו עוברין אסורים באכילה ג נ"ל דצ"ל אפי' לפי' ר"ת דמותר להשהות הנך דאלו עוברין אסורים באכילה. ועי' ברא"ש ריש פ' אלו עוברין. דאי מדמית הני חיטין להנך דקחשיב בפ' אלו ד צ"ל עוברין. דמותר להשהותם א"כ הוה לי' דבר שיש לו מתירין ואפי' באלף לא בטיל (ביצה ד' ד'.) ולהך שינויא הא כתבו התוס' ה לא נמצא בתו' שלפנינו: בריש פסחים אע"פ שאין לו מתירין אלא ע"י תערובות מיקרי שפיר דבר שיש לו מתירין ובלבד שלא תהי' מתקלקל בשהייתו עד לאחר הפסח דומיא דקדירות אך לאידך שינויא שתירצו דכל שעל ידי תערובות לא מיקרי דבר שיש לו מתירין הי' נראה קצת להתיר אמנם אף לההיא שינויא יש לאסור דכיון דאין מבטלין איסור לכתחילה (ביצה ד' ד':) והיכ' דבמזיד קיי"ל דאסור במ' ו צ"ע ועי' שם פ' ב'. תרומות ובגיטין פ' הניזקין (דנ"ד.) מייתי לה נפלו ונתפצעו כל כה"ג דבכוונ' טחון יחד כמזיד דמי אע"ג דלא נתכוון לבטלם אלא נתכוון לטוחנם ולאוכלם בפסח. דאל"כ הא ז צ"ל ארבא. איכ' דטבעה בחישתא (פסחים ר' מ':) אמאי לא אשכח תקנתא אלא למיזבנינהו לישראל קבא קבא ודנכלינהו קודם הפסח ליערבינהו יחד ולזבנינהו לגוים משום ספק ספיקא דילמא לא מזבני כלל לישראל ואת"ל מזבני דלמא בתר פיסחא מזבני ואת"ל בגו פיסחא מה בכך והלא ביטלו כבר בס' אלא כה"ג דמערב בידים אע"ג דלא מכוון דליכלינהו בפיסחא לא מהניא להו ספק ספיקא וכו' היכי דדב' שיש לו מתירין אפי' באלף לא בטיל ה"נ ספיקא וספק ספיקא כדאמר פ"ק דביצה (דף ג':) וגדולה מזאת כתב רבי' אבי העזרי דשכר שנתנו ביין קודם הפסח ויש בו יותר מס' לבטלן אסור להשהותו בפסח דאין היין חשוב ביטול קודם זמן האיסור כדתנ' פ' נערה המאורסה (נדרים דף ע"ו.) דאין מטבילין כלי לכשיטמא לטהר ושלום מאיר בר ברוך שיחיה: