עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryתשובות מהר"ם

תשובות מהר"ם, דפוס לבוב שטז

Teshuvot Maharam, Lemberg Edition 316 · תשובות מהר"ם · free full Hebrew text

Open in the reader →

ד הגמ"ר שבת פ"א סי' תנ"ב. הגמ"י פ"ו מהל' שבת הל' ו'. יסוד רבי' שמחה זצ"ל על המדורות שמבערות השפחות בבית אדוניהם בשבת לא התירו חכמים אלא שהוצת האור ברובא בע"ש (שבת ד' כ'.) ולענין מכבה שייך לומר עכו"ם אדעתא דנפשי' קעבד אבל להבעיר מעצי ישראל צריך ניטול רשות מבעל העצים ואם ראה ושתק אדעתא דישראל עביד כיון שהעצים של ישראל כאומנין העושין מלאכה בבית ישראל שאסור אפי' בקיבולת ואין לחלק בין בחנם בין בשכר ואפי' בבית עכו"ם גרסינן בירושלמי פ"ק דשבת (הל' ט'.) נותן כלי לכובס עכו"ם ובא ומצאו עובד ה בהכ"י בהם וט"ס. בשבת ו ט"ס הוא. בשכר אסור אמר ר' יוחנן לימא לי' דלא יעבוד אבל בשכר בעבירתי' עסיק על כן לא יוכל למחות לו אלמא בחנם צריך למחות בו ז כפול הוא וט"ס. (אלמא בחנם צריך למחות) ואפי' העכו"ם עושה בביתו ומה לי שאר מלאכות ומה לי מבעיר עצים וכל הני דכל כתבי (ד' קכ"ב.) דאמר דבשביל עכו"ם מותר ח צ"ל היינו. והיינו שהעכו"ם עושה מלאכה בשלו אבל בשל ישראל אפי' בבית עכו"ם אסור וכ"ש בבית ישראל ואפי' הכל בשביל עכו"ם ואפי' משכיר מרחץ לעכו"ם ט צ"ל אמר. ואמר פ"ק דע"ז (ד' כ"א:) לא ישכיר אדם מרחצו לעכו"ם בשבת מפני שנקראת על שמו ועכו"ם עושה בה מלאכה בשבת וביו"ט אע"פ שעושה לצורך עצמו והעצים שלו ואין לך נקרא על שמו יותר מביתו של ישראל שדר בו ועוד משמע בירו' (שלהי פ' כל כתבי וע"ש פי' ה"קע) דאין מטריחין לעכו"ם לצא מביתו י צ"ל שיהי'. שהי' אומר לעכו"ם צא כ צ"ל מביתך. מביתי ועשה צרכיך מכלל דעכו"ם העושה מלאכה בבית ישראל חייב לגרשו ויש ללמוד ממנהג הקדמונים שהשפחות אין רשאות לעשות מלאכה בבית ישראל עכ"ל. ל הובא באריכות סי' תע"ח. ובמרדכי שבת פ"א סי' ר"נ. ואלה דברי רבי' יום טוב ז"ל מנעורי הייתי משתומם על האוסרין להתחמם כנגד המדורות הנעשות בשביל ישראל בשבת כי ראיתי את אבא מרי ורבי' משלם שהיו פרושים והיו מתחממים וכן גדולי עולם וטעמא כתבו שהכל חולים אצל המילה (פסחים ד' ס"ט.) וכן הכל חולין אצל הקור אין ממש חולים אלא מצטערים הם לכל הפחות ואמר (כתובות ד' ס'.) גונח יונק חלב בשבת ואע"ג דמפרק כלאחר יד הוא לא גזרו בי' רבנן ופסקינן התם הכי הילכתא ולית הילכתא כאבא שאול דאמר פרק חרש (ד' קי"ד.) מ צ"ל דאסור דגזרו רבנן כו'. דאיסורא גזור רבנן ואבא שאול נ צ"ל נמי. לא אסר אלא במקום שיש צערא או שבות דאית בי' מעשה אבל שבות דלית בהו מעשה לא גזור רבנן כדאמר ההיא ינוקא (עירובין ד' ס"ז:) וכו' ולולי יתמהו עלי הייתי מתיר אף האמור להם לעכו"ם לעשות אם העכו"ם עושה בעצמו בשביל ישראל שישראל מתחמם כנגדו ואין להחמיר במקום צערא שהרי מכחלין עינא בשבת מעכו"ם (ביצה ד' כ"ב.) ואע"ג שישראל פותח ועוצם עינו ס צ"ל אמרינן מסייע הוא ואין בו ממש וכ"ה במרדכי. אם מסייע ואין ושרי וכ"ש הכא דלא נגעי ולא עביד אפי' עקימת שפתיו ואפי' מעשה שרינן בכיבוי גחלת של מתכות משום ע הזיקא דרבים כצ"ל והוא בשבת מ"ב א'. ואח"ז צ"ל וכן גבי כהן גדול כו'. (הגר"ב). היזק כהן גדול אם הי' חולה או זקן או איסתניס מטילין עששית של ברזל לתוכו (יומא ד' ל"ד:) וה"נ הכל איסטניסי לגבי הקור ומותר להתחמם ויהא חלקי מן המתחממים פ צ"ל ולא מן. ולאין הפורשין והמתחממים יתענגו על רוב שלום. עכ"ל.