תשובות מהר"ם, דפוס לבוב שיד

א ארוכות סי' צ"ג קצרות סי' ז'. ברכות יעטה מורה ונצר משרשיו יפרה יתיר יורה ומי כמוהו מורה ומי אנכי בא עד הלום בער מאיש ולא בינת אדם לי ולא הוצרכת לדיעות הקצרות ותבונות החסירות ואתה הגעת לגבורות לבאר קלות וחמורות וענוותך תרבני ובקצרה אשיב את הנר' בעיני א ארוכות סי' צ"ג קצרות סי' ז'. כי יהודה פשע וחייב לשלם כי לא הי' לו לפטור את הערבים עד שיהיה נודע לו בברור ב צ"ל כי מצות. כמצות שמעון ולוי לפוטרם ואפי' אדיקני לא סמכינן (ב"ק ד' ק"ד:) וכ"ש אכתב מזוייף ואדם מועד לעולם בין שוגג וכו' (שם ד' כ"ו.) ואע"ג ג צ"ל דהערבים. דערבות נדרו לשלשתן ד אולי צ"ל והשנים עדין לא פטרו את הערבים אפ"ה השלישי חייב דבקל כו'. והשלישי עדיין לא פטר את הערבים אפ"ה השניים חייבים דבקל יכול לפשוע בממון ישראל נגד העכו"ם כתוא במכמר וכיון שישראל גורם לחבירו הפסד אע"פ שמן הדין אין ערבים פטורין כיון ה אולי צ"ל השלשה או השנים. שהשלישי לא פטרם אפ"ה חייב דכל בידי עכו"ם ברי הזיקא ואפי' שלא מן הדין וראיה ממסור וקל למבין. ואע"פ שהוא ו צ"ל כאשר הוא בחצרות. ואע"פ שהואלאצוה להחזיר הערבון מ"מ אחרי שידע בדבר שהי' להם להחזיר הערבון ע"פ כתב כו'. צוה להחזיר הערבון ע"פ כתב של יעקב אביו וידע כמו כן שאביו שלח להם כבר להחזיר הערבון ז צ"ל איבעי. אי בעי לאסוקי אדעתי' שלא לפטור את הערבים בכתב מזויף כדי שלא יהי' שמעון ולוי מקורחים מכאן ומכאן ואם בשעה ח צ"ל שפטר. שפטרו את הערבים אז עדיין לא החזירו שמעון ולוי ט צ"ל העירבון. הערבות הזה אז אין לו לשלם אלא מה שהחוב הי' שוה יותר מן הערבונות אבל אם כבר הוחזר הערבון י צ"ל פטר. פטרו את הערבים יש לו כ בהכ"י ליהודים וט"ס. ליהודה לשלם כל החוב כפי מה שישומו אותו ולא כל דמי החוב אלא אומדים כמה הי' אדם רוצה ליתן עבור חוב זה וזה ישלם ולא יותר כדא' פ"ק דמכות (ד' ג'.) מעידין אנו באיש פלוני שגירש את אשתו ולא נתן לה כתובה ונמצאו זוממין וכו' עד אומדין כמה רוצה אדם ליתן בכתובתה של זו אם נתארמלה או נתגרשה ואם מתה ירשינה בעלה וקתני נמי סיפא כה"ג מעידים אנו באיש פלוני שחייב לחבירו אלף זוז על מנת ליתן מכאן ועוד ל' יום והוא אומר מכאן עד י' שנים אומדין כמה אדם רוצה ליתן שיהי' בידו אלף זוז וכו' אלמא אמדינן ה"נ אמדינן ומשלם יהודה כל שוויו של החוב אע"פ ל צ"ל שגם. שגבו אביו פטר את הערבים הרי תחילה מ צ"ל התנה. הרעה אביו להיות פטור מפשיעה וכל היכא דליכא לאישתלומי מהאי משתלם מהאי כיון דהאי עביד כולי הזיקא והא עביד כולי הזיקא דהלכה כר' נתן דפ' הפרה (דף נ"ג.) גבי שור שנפל לבור דר' נתן דיינא הוא ונחית לעומקא דדינא וליכא למימר דר' נתן לא אמר אלא גבי בור משום טעם דאמר אנא תוראי בבירך אשכחתי' ומאי דליתא לאישתלומי מבעל השור מישתלימנא נ צ"ל מינך. כדאי' פ"ק דב"ק (דף י"ג.) דהא כדפר"י התם ס צ"ל דע"כ והוא ר"ת על כרחך. (דעד כאן) ההיא חילוקא דיחויא בעלמא הוא שהרי בפ' הפרה (דף ל"ג:) אמרינן אפי' בשור ע צ"ל ושור. כל היכ' דליכא לאישתלומי וכו' א"נ ה"ק ההוא טעם בפ"ק אע"ג דפלגי הזיקא עביד אפ"ה משום טעמא דתוראי בבירך אשכחתי' משלם הכל מה דלית לי' לאישתלומי מבעל השור אבל פ צ"ל היכא דכולא הזיקא כו'. הכא דליכא הזיקא עבד בלאו ההוא טעמא אמרינן כל היכא דליכא לאישלומי וכו' כמו בשור ושור והכא נמי בנידון זה כל חד וחד צ צ"ל כולא. הזיקא עביד דאיזה מהם שהי' פוטר את הערבים הי' מקלקל החוב דברי הזיקא כתוא מכמר כדפ' לעיל. ואתה תעלה מעלה לשם ולתהלה כנפש אוהבך נדבה מאיר בר' ברוך שיח':