תשובות מהר"ם, דפוס לבוב שח

ועל שדכנות ששאלת אם שכירות שלו יוצא בדיינין נ"ל דהיכא דאין עיקר אומנתו בשדכנות אע"ג דאמר לו תעסוק בזה הזיווג ואני אתן לך כך וכך דאין לו אלא שכר טורחו ולא יותר ודאי' מהא דא' פ' הגוזל בתרא (בבא קמא ד' קט"ז.) הרי שהי' בורח מבית האסורין והיתה מעבורת לפניו וא"ל טול דינר והעבירני אין לו אלא שכרו וכו' ואין לומר מבית האסורין שאני דהא תלמודא פריך מיני' אמתני' דהתם דקתני זה בא בחביתו של יין וזה בא בכדו של דבש וכו' עד צ צ"ל ואם א"ל אני מציל כו'. וא"ל ואני מציל את שלך ואתה נותן לי דמי ייני חייב ופריך לימא לי' משטה אני בך מי לא תניא הרי שהי' בורח מבית האסורים כו' אלמא אין לחלק בין היכא דבורח להיכא שאינו בורח ובורח מבית האסורין דנקט משום סיפא נקטי' אבל אם אמר לו טול דינר זה בשכרך והעבירני נותן לו שכרו משלם אבל אם שדכן ק צ"ל הוא. וקרוב לודאי שהוא מרויח מצד אחר כל כך אם לא מתעסק בשליחותו של זה נ"ל לדמותו ר צ"ל להא דסיפא. דנותן לו שכרו משלם כדמוקי לי' התם תלמודא ש ט"ס הוא ונ"ל בצייד: כיצד השולה דגים מן הים דא"ל כוורי בזוזא אפסדתי ומיהו נר' דאין נותן לו שכרו משלם ממש אלא ת צ"ל היכי. שקרוב לודאי שהוא מפסיד כל כך מצד אחר דומיא דמתני' דהתם שהוא שופך יינו ומציל דובשנו של חבירו דומיא דצייד השולה דגים מן הים שהוא קרוב לודאי שתעלה מצודתו מן הים לכל הפחות שוה דינר א צ"ל שאי אפשר. שתעלה מצודתו מן הים ולכוד לא תלכד וכבר מעשה בא לידי בשדכן אחד שנשתלח לכאן לדבר באשה אחת ונדר לו הבעל כך וכך ממון וכאשר בא לכאן וגמר הזיווג ב צ"ל תקע. ותבע גם האשה ואמר גם את נדרת לי כך וכך כשבאתי אליך והשיבה לא נדרתי לך ופטרתי' בלא שבועה שהרי אפי' לפי דבריו לא נתתייבה כלום שהרי לא הפסיד בשבילה כלום ממלאכתו ומרווח שלו בלאו הכי הי' טורח בזה השליחות ג צ"ל משום. הבעל וקל להבין ושלום כנפש מאיר בר' ברוך שי':