תשובות מהר"ם, דפוס לבוב רי

צ תשובה זו הובאת בס' הישר הגדול סי' תר"ח בלי שינוי ומי יודע איך באה כאן. ועל חפץ שפסק לו דמים ונתן לשלוחו למוכרו וא"ל שיהיה שלו מה שיוסף למוכרו על פיסוק דמיו וחזר בו המשלח ולא רצה למוכרו והשליח תובעו מה ששוה יותר מדמים שפסק כי ע"מ כן משך. נ"ל שטעה השליח מאי חזי דאזיל בתר דעתא דידי' ליזיל בתר דעתא דמשלח והוי כנותן בגד לארוג שיכולים שניהן לחזור כדאמר פ' האומנין ק עי"ש דף ע"ז ב'. אע"פ שמשכו תוספות דפיסוק כמין שכירות הוי ועוד שלא קיים תנאו שהרי לא מכרו: