תשובות מהר"ם, דפוס קרימונה עג

מעשה בא לפני הר' שמואל בר רבי ברוך באחד שמתה אשתו ובשעת פטירתה ציותה לבעלה שלאחר מיתתה יתן מקטורנ' לבת אחותה ונתרצה לה. ולאחר מיתה חזר בו. ואמר להד"ם אלא דברים בעלמ' בלא קנין וחייבו הרב ליתן לה המקטורן דגרסי' בירושלמי אמר ליתן לחבירו מתנה מותר לחזו' בו הדתמר בעשיר. אבל בעני נעשה נדר. רב אפקיד לשמעיה אי אמינא לך הב מתנה לבר איניש אם הוא מסכן הב ליה על אתר. ואם הוא עתיר אימליך ביה תניינות. ובפרק הזהב (בבא מציעא דף מט) אמרינן מודה ר' יוחנן במתנה מועטת וכו'. ודוקא לעשיר אבל לעני אפילו מתנה מרובה דהוי כנודר בצדקה וחייב ליתן. וה"נ אמרי' ביש נוחלין (דף קלג) ולא תשיימיה את דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט. וההיא אף במתנה מרובה. ואין לחלק בין הקדש לצדקה דהא אמרינן בראש השנה בפיך זו צדקה.