המלוה את חבירו ע"י ערב לא יתבע מן הערב תחלה (ב"ב קע"ג ע"ב) אפי' אין לו נכסי' ללוה דהיינו קרקע ואפי' אם הלוה במקום רחוק ילך לשם וכופהו בדין ואם אין יכול לכופו בדין דאינש אלמא הוא בכך לא יפסיד הערב שעד שנכוף לערב שלא כדין מוטב שנכוף ללוה כדין לפרוע אבל ר"ת כתב היכא דלא ציית נכנס לביתו של ערב.