אין הופכין שבועת היסת אלא אם כן הפכה מי שנתחייב בה. אבל אין הופכין אותה מן החשוד לשאינו חשוד כמו שיעשו בשבועת התורה. ואין לו תחבולה [לתובע] לגבות את המגיע לו אלא שימתין עד שיפול לידו דבר מה [של הנתבע] ויתפסו ויאמר לו זהו תחת המגיע לי מאתך. ואז ישבע [התופס] לו שאינו חייב לו כלום ויפטר: