תרומת הדשן, חלק ב' רסה

סימן רסה ההוא שתבע עלבונו מחבירו על אשר חשדו במסירה והזקיקו לישבע בפני השלטון נ"ל דלא מחייב מידי דבבושת לא מחייב עד שיתכוין לבייש וזה כיון לתועלתו ולהוציא זכותו לאור ומה הוה ליה למיעבד. ובפ' יש נוחלין גרסינן עבדי גנבת אתה מכרתו לי רצונך השבע וטול כו' ואי אמרת כה"ג צריך לפייסו לפי שחשדו בגניבה אמאי נקט הספר תביעה כזו דלא אצטריך למידי לענין אותו הדין שבא לאשמעינן ע"ש: