תרומת הדשן, חלק ב' רמב

סימן רמב ואם כותבין כינוי האשה שבלשון פיה"ם כגון וורייד"א וועסלי"ן כיון דעיקר הלשון במדינה ההיא פיהמ"ש והנכרים קורין האשה כך בלשון פהמי"ש. דע כי באשירי פ' השולח משמע קצת דאזלינן בתר קריאת הנכרים דכתב שנוהגין באשכנז כה"ג לכתוב כל שום וחניכה מפני קריאת הגוים ע"ש אמנם אחרי שפירשו התוס' והחיבורים דאפי' בשם המובהק לא צריכין לכתוב שני השמות אלא כגון ביהודה וגליל ולא במקום אחר וכל שכן בכנויים דכשר בדיעבד לכ"ע אפי' אי לא כתב שום כינוי דאין לדקדק כולי האי וכל שכן אם כותב כל שום וחניכה דסגי בהכי ויש לכתוב הכנוי שקורין בו היהודים דלעולם עיקר טפי. אמנם בעיירות ונהרות שמשתנין שמותיהן בין יהודים לנכרים הפהמיי"ם בזה צריך לדקדק אם לכתוב שניהם ושמעתי שבפרא"ג כותבין העיר בלשון פיהמ"יש לא ידעתי האמת. נאם הקטן והצעיר שבישראל: