תמורה כה:
Temurah 25b · תמורה · free full Hebrew text
Open in the reader →הַמְשַׁחְרֵר חֲצִי עַבְדּוֹ יָצָא לְחֵירוּת גִּיטּוֹ וְיָדוֹ בָּאִין כְּאֶחָת
וְאִי אָמְרַתְּ שִׁיְּירוֹ מְשׁוּיָּיר עוּבָּר לָאו יֶרֶךְ אִמּוֹ הוּא אַמַּאי זָכְתָה לוֹ וְהָא תַּנְיָא נִרְאִין שֶׁהָעֶבֶד זוֹכֶה לְקַבֵּל גֵּט שִׁחְרוּר שֶׁל חֲבֵרוֹ מִיָּד רַבּוֹ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ וְלֹא מִיַּד רַבּוֹ שֶׁלּוֹ אֶלָּא שְׁמַע מִינָּה אִם שִׁיְּירוֹ אֵינוֹ מְשׁוּיָּיר וּתְיוּבְתָּא דְּרַבִּי יוֹחָנָן תְּיוּבְתָּא
לֵימָא אִם שִׁיְּירוֹ מְשׁוּיָּיר תַּנָּאֵי הִיא דְּתַנְיָא הָאוֹמֵר לְשִׁפְחָתוֹ הֲרֵי אַתְּ בַּת חוֹרִין וּוְלָדֵךְ עֶבֶד וְלָדָהּ כָּמוֹהָ דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי וַחֲכָמִים אוֹמְרִים דְּבָרָיו קַיָּימִין מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדוֹנֶיהָ
קְרָא מַאי תַּלְמוּדָא לְרַבָּנַן אָמַר רָבָא אָמַר קְרָא לְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי דְּקָתָנֵי וְלָדָהּ כָּמוֹהָ שֶׁנֶּאֱמַר הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדוֹנֶיהָ בִּזְמַן שֶׁהָאִשָּׁה לַאֲדוֹנֶיהָ וְלָדָהּ לַאֲדוֹנֶיהָ
מַאי לַָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי דְּרַבִּי יוֹסֵי סָבַר שִׁיְּירוֹ אֵינוֹ מְשׁוּיָּיר וְרַבָּנַן סָבְרִי מְשׁוּיָּיר
אָמַר לָךְ רַבִּי יוֹחָנָן דְּכוּלֵּי עָלְמָא שִׁיְּירוֹ מְשׁוּיָּיר וְהָכָא הַיְינוּ טַעְמָא דְּאָמַר קְרָא הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאֲדוֹנֶיהָ
אֶלָּא וַדַּאי לֵימָא כִּי הָנֵי תַּנָּאֵי דְּתַנְיָא הַשּׁוֹחֵט אֶת הַחַטָּאת וּמָצָא בָּהּ בֶּן אַרְבָּעָה חַי תָּנֵי חֲדָא אֵין נֶאֱכֶלֶת אֶלָּא לְזִכְרֵי כְהוּנָּה וְאֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת אֶלָּא לְיוֹם אֶחָד וְאֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת אֶלָּא לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים
וְתַנְיָא אִידַּךְ נֶאֱכֶלֶת לְכׇל אָדָם וְנֶאֱכֶלֶת בְּכׇל מָקוֹם וְנֶאֱכֶלֶת לְעוֹלָם
מַאי לָאו תַּנָּאֵי דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר שִׁיְּירוֹ אֵינוֹ מְשׁוּיָּיר וּמָר סָבַר שִׁיְּירוֹ מְשׁוּיָּיר
אָמַר לָךְ רַבִּי יוֹחָנָן דְּכוּלֵּי עָלְמָא אִם שִׁיְּירוֹ מְשׁוּיָּיר וְהָנֵי תַּנָּאֵי בְּהָא קָמִיפַּלְגִי דְּמָר סָבַר וַלְדֵי קָדָשִׁים בַּהֲוָיָיתָן הֵן קְדוֹשִׁים וּמָר סָבַר וַלְדֵי קָדָשִׁים בִּמְעֵי אִמָּן הֵן קְדוֹשִׁים
וְאִיבָּעֵית אֵימָא לָא קַשְׁיָא כָּאן בְּשֶׁהִקְדִּישָׁהּ וּלְבַסּוֹף נִתְעַבְּרָה
כָּאן בְּשֶׁנִּתְעַבְּרָה וּלְבַסּוֹף הִקְדִּישָׁהּ
מַתְקֵיף לַהּ רָבָא מִמַּאי דְּטַעְמָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן אִם שִׁיְּירוֹ מְשׁוּיָּיר דִלְמָא הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָדָם מִתְכַּפֵּר בְּשֶׁבַח הֶקְדֵּשׁ
אֲמַר לֵיהּ רַב הַמְנוּנָא רַבִּי אֶלְעָזָר תַּלְמִידֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן וְיָתֵיב לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן וְלָא אַהְדַּר לֵיהּ הַאי שִׁינּוּיָא וְאַתְּ אָמְרַתְּ טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם דְּאָדָם מִתְכַּפֵּר בְּשֶׁבַח הֶקְדֵּשׁ
אִם מִשֶּׁאָמַר הֲרֵי זוֹ שְׁלָמִים נִמְלַךְ כּוּ' פְּשִׁיטָא וְלָדָן שְׁלָמִים אֶלָּא כֹּל אֵימַת דְּבָעֵי מִימְּלֵךְ
אָמַר רַב פָּפָּא לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא שֶׁאָמַר בְּתוֹךְ כְּדֵי דִּיבּוּר מַהוּ דְּתֵימָא תּוֹךְ כְּדֵי דִיבּוּר כְּדִיבּוּר וְהַאי עַיּיוֹנֵי הוּא דְּקָמְעַיֵּין קָא מַשְׁמַע לַן
מַתְנִי' הֲרֵי זוֹ תְּמוּרַת עוֹלָה תְּמוּרַת שְׁלָמִים הֲרֵי זוֹ תְּמוּרַת עוֹלָה דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי אִם לְכֵן נִתְכַּוֵּין תְּחִלָּה הוֹאִיל וְאִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹת שְׁנֵי שֵׁמוֹת כְּאַחַת דְּבָרָיו קַיָּימִים וְאִם מִשֶּׁאָמַר תְּמוּרַת עוֹלָה נִמְלַךְ וְאָמַר תְּמוּרַת שְׁלָמִים הֲרֵי זוֹ תְּמוּרַת עוֹלָה
Meforshim on this daf
- רש"י על תמורה Rashi on Temurah
המשחרר חצי עבדו - קנה לחציו והוי חציו בן חורין ואע"פ שלא שחררו כולו יש לו יד לקבל את גיטו דגיטו וידו באין כאחד:
- תוספות על תמורה Tosafos on Temurah
דתנא קמא סבר אם שיירו משוייר - וכיון דאי בעי למישייריה ולמיעבדיה חולין הרשות בידו אלמא בהמה באנפי נפשיה היא וא"כ כי מקדיש ליה לאימיה בחטאת חל נמי קדושת פיו על הולד והוי נמי חטאת ומשום הכי אינה נאכלת ותנא בתרא סבר שיירו אינו משוייר אלא כירך אמו הוא וכי מקדיש…
- הגהות יעב"ץ על תמורה Haggahot Ya'avetz on Temurah
והא תניא נראין "הדברים" שהעבד כצ"ל:
- רבינו גרשום על תמורה Rabbeinu Gershom on Temurah
והתניא [נראין] דברים שהעבד מקבל גיטו של חברו מיד רבו של חברו. דכיון דליתיה עבדו של נותן הגט הלכך יכול לקבל ממנו וזוכה בו לחברו אבל לא מיד רבו של עצמו לצורך חברו אם היו שניהם של אדון אחד משום דיד עבד כיד רבו דמי דמה שקנה עבד קנה רבו ואי אמרת אם שיירו משוייר…
- רש"ש על תמורה Rashash on Temurah
רש"י ד"ה דלמא טעמא דריו"ח. וכי אזיל ולד חטאת למיתה היכא דלא רצה להתכפר בו כו'. וצ"ל דמיד דהחליט בדעתו כן אע"ג דעדיין לא נתכפר באמו ימות. כדמוכח במתניתין ר"פ דלעיל ובגמרא שם רישא פסיקא ליה ע"ש בפירש"י. ומ"מ לישנא דפסיקא ליה אינו מדוייק לפ"ז דהא קודם שהחליט…