תשב"ץ קטן תקע

פסק הר"ם ז"ל בשם רב סעדיה דכל האומר משטה אני בך צריך לישבע שכן היה בדעתו באותה שעה שהודה ולא אמרינן משטה אני בך אלא בנתבע. אבל בתובע לא. וראיה מפרק יש נוחלין וכן לא אמרינן אדם עשוי שלא להשביע את עצמו אלא בנתבע אבל בתובע לא: