תשב"ץ קטן תקז

וששאלת על ראובן שמסר פקדון לשמעון ובא לוי וצוה על פי ב"ד שלא להחזירו לראובן כי ראובן חייב לו מנה אם יכול שמעון לתפסו בהיתר לצורך לוי. אם דבר ברור הוא שראובן חייב לו ואין שמעון כופר או שאינו יכול לכפור אז שמעון חייב ללוי מדר' נתן. ועוד האמרינן התופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים לא קנה הא במקום שאינו חב קנה. ואדרבה נראה דמצוה קא עביד שמעון אי תפיס אי ראובן גברא אלמא הוא ולא ציית דינא שמוציא גזילה מתחת ידו של ראובן ומחזיר ללוי ומונע ב"ד מן הטורח: