תשב"ץ קטן תצח

הר"ם ז"ל היה רגיל לפסוק לאדם שתובע חוב מחבירו וחבירו הנתבע טוען שמטה כבר עברה ואיני יכול לפרוע לך ולעבור על דת משה. אם הטוען אומר פרוזבול היה לי ואבדתי אותו מהר"ם ז"ל היה מחייב את הנתבע לפרוע אבל אם לא טען פרוזבול פטור. וכן פסק בספר יראים דפטור הנתבע אפילו משבועה. [אך ר"י פסק בגיטין דיכול לומר פרוזבול היה לי ואבד ואפילו שבועת היסת לא בעי. ע"כ]. מיהו ה"מ בתביעה שבשטר אבל בתביעה בלא שטר שהנתבע יכול ליפטר בשבועה אפילו בשאר שנים. נראה בזה דיכול הנתבע ליפטר בטענת שביעית מן השבועה. ואין התובע נאמן לומר פרוזבול היה לי ואבד דהשביעית משמטת גם לפטור משבועה. וגם כדאי הוא ספר יראים לסמוך עליו לענין שבועה: