תניא, אגרת הקדש ד

אֵין יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִין אֶלָּא בִּצְדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה״. כְּתִיב: ״צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ״, וַהֲוָה־לֵיהּ־לְמֵימַר: ״יֵלֵךְ״. אַךְ הָעִנְיָן, עַל פִּי מַה שֶּׁכָּתוּב ״לְךָ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנָי״, פֵּירוּשׁ, בַּקְּשׁוּ פְּנִימִית הַלֵּב. כִּי הִנֵּה, בְּלַהַב יְסוֹד הָאֵשׁ הָאֱלֹקִית שֶׁבַּלֵּב ( נוסח אחר: הִנֵּה, בְּהַלֵּב [יְסוֹד הָאֵשׁ הָאֱלֹקִית שֶׁבַּלֵּב]) יֵשׁ ב׳ בְּחִינוֹת: בְּחִינַת חִיצוֹנִיּוּת, וּבְחִינַת פְּנִימִיּוּת.

חִיצוֹנִיּוּת הַלֵּב, הִיא הִתְלַהֲבוּת הַמִּתְלַהֶבֶת מִבְּחִינַת הַבִּינָה וְהַדַּעַת בִּגְדוּלַּת ה׳ אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, (להתבוננן) [לְהִתְבּוֹנֵן] בִּגְדוּלָּתוֹ, וּלְהוֹלִיד מִתְּבוּנָה זוֹ אַהֲבָה עַזָּה כְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ וְכוּ׳.

וּפְנִימִיּוּת הַלֵּב, הִיא הַנְּקוּדָּה שֶׁבִּפְנִימִיּוּת הַלֵּב וְעוּמְקָא דְלִבָּא, שֶׁהִיא לְמַעְלָה מַּעְלָה מִבְּחִינַת הַדַּעַת וְהַתְּבוּנָה שֶׁיּוּכַל הָאָדָם לְהִתְבּוֹנֵן בְּלִבּוֹ בִּגְדוּלַּת ה׳, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב ״מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה׳״ – מֵעוּמְקָא דְלִיבָּא (וְעַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, כְּמוֹ בְּמִילֵּי דְעָלְמָא, לִפְעָמִים יֵשׁ עִנְיָן גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד, שֶׁכָּל חַיּוּת הָאָדָם תָּלוּי בּוֹ וְנוֹגֵעַ עַד נְקוּדַּת פְּנִימִיּוּת הַלֵּב וְעַד בִּכְלָל, וְגוֹרֵם לוֹ לִפְעָמִים לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים וּלְדַבֵּר דְּבָרִים שֶׁלֹּא בְדַעַת כְּלָל).

וְזֶה לְעוּמַּת זֶה, כָּכָה הוּא מַמָּשׁ בַּעֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב. וְהַיְינוּ, לְפִי שֶׁבְּחִינַת נְקוּדַּת פְּנִימִית הַלֵּב הִיא לְמַעְלָה מִבְּחִינַת הַדַּעַת הַמִּתְפַּשֵּׁט וּמִתְלַבֵּשׁ בַּמִּדּוֹת שֶׁנּוֹלְדוּ מֵחָכְמָה־בִּינָה־דַּעַת כַּנּוֹדָע, רַק הִיא בְּחִינַת הֶאָרַת חָכְמָה עֶלְיוֹנָה שֶׁלְּמַעְלָה מֵהַבִּינָה וְהַדַּעַת, וּבָהּ מְלוּבָּשׁ וְגָנוּז אוֹר ה׳ מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״ה׳ בְּחָכְמָה כוּ׳״, וְהִיא הִיא בְּחִינַת נִיצוֹץ אֱלֹקוּת שֶׁבְּכָל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל.

וּמַה שֶּׁאֵין כָּל אָדָם זוֹכֶה לְמַדְרֵגָה זוֹ, לַעֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב מֵעוּמְקָא דְלִבָּא בִּבְחִינַת פְּנִימִיּוּת, הַיְינוּ, לְפִי שֶׁבְּחִינָה זוֹ הִיא אֶצְלוֹ בִּבְחִינַת גָּלוּת וְשִׁבְיָה, וְהִיא בְּחִינַת גָּלוּת הַשְּׁכִינָה מַמָּשׁ, כִּי הִיא הִיא בְּחִינַת נִיצוֹץ אֱלֹהוּת שֶׁבְּנַפְשׁוֹ הָאֱלֹהִית. וְסִבַּת הַגָּלוּת, הוּא מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה ״גָּלוּ לְבָבֶל שְׁכִינָה עִמָּהֶם״, דְּהַיְינוּ מִפְּנֵי שֶׁהִלְבִּישׁ בְּחִינַת פְּנִימִית נְקוּדַּת לְבָבוֹ בְּ״זֶה לְעוּמַּת זֶה״, דְּהַיְינוּ בִּלְבוּשִׁים צוֹאִים דְּמִילֵּי דְּעָלְמָא וְתַאֲוֹת עוֹלָם הַזֶּה, הַנִּקְרָא בְּשֵׁם ״בָּבֶל״, וְהִיא בְּחִינַת עָרְלָה הַמְכַסָּה עַל הַבְּרִית וּנְקוּדָּה הַפְּנִימִית שֶׁבַּלֵּב, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: ״וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם״.

וְהִנֵּה, בַּמִּילָה יֵשׁ שְׁנֵי בְּחִינוֹת: מִילָה וּפְרִיעָה, שֶׁהֵן עָרְלָה גַסָּה וּקְלִיפָּה דַקָּה. וְכֵן בְּעָרְלַת הַלֵּב יֵשׁ גַּם כֵּן תַּאֲוֹת גַּסּוֹת וְדַקּוֹת – מִילָה וּפְרִיעָה; וּ״מָל וְלֹא פָרַע – כְּאִלּוּ לֹא מָל״, מִפְּנֵי שֶׁסּוֹף סוֹף עֲדַיִין נְקוּדַּת פְּנִימִית הַלֵּב הִיא מְכוּסָּה בִּלְבוּשׁ שַׂק דַּק, בִּבְחִינַת גָּלוּת וְשִׁבְיָה.

וְהִנֵּה, עַל מִילַת הָעָרְלָה מַמָּשׁ כְּתִיב ״וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם״ אַתֶּם בְּעַצְמְכֶם. אַךְ לְהָסִיר הַקְּלִיפָּה הַדַּקָּה, זֶהוּ דָּבָר הַקָּשֶׁה עַל הָאָדָם, וְעַל זֶה נֶאֱמַר בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ: ״וּמָל ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ כוּ׳, לְאַהֲבָה אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ״, כְּלוֹמַר – לְמַעַן כִּי ה׳ לְבַדּוֹ הוּא כָּל חַיֶּיךָ מַמָּשׁ, שֶׁלָּכֵן אַהֲבָה זוֹ הִיא מֵעוּמְקָא דְלִבָּא – מִנְּקוּדָּה פְּנִימִית מַמָּשׁ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, וּלְמַעְלָה מִבְּחִינַת הַדַּעַת.

וְלָכֵן מָשִׁיחַ בָּא בְּהֶיסַּח הַדַּעַת לִכְלָלוּת יִשְׂרָאֵל, וְהִיא גִּילּוּי בְּחִינַת נְקוּדָּה פְּנִימִית הַכְּלָלִית, וִיצִיאַת הַשְּׁכִינָה הַכְּלָלִית מֵהַגָּלוּת וְהַשִּׁבְיָה, לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. וְכֵן, כָּל נִיצוֹץ פְּרָטִי מֵהַשְּׁכִינָה שֶׁבְּנֶפֶשׁ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יוֹצֵאת מֵהַגָּלוּת וְהַשִּׁבְיָה לְפִי שָׁעָה, בְּ״חַיֵּי שָׁעָה״ זוֹ תְּפִלָּה, וַעֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב מֵעוּמְקָא דְלִבָּא, מִבְּחִינַת נְקוּדָּה הַפְּנִימִית הַנִּגְלֵית מֵהָעָרְלָה, וְעוֹלָה לְמַעְלָה, לְדָבְקָה בוֹ בִּתְשׁוּקָה עַזָּה בִּבְחִינַת ״לְמַעַן חַיֶּיךָ״.

וְהוּא גַם כֵּן בִּבְחִינַת הֶיסַּח דַּעַת הָאָדָם, כִּי בְּחִינָה זוֹ הִיא לְמַעְלָה מִדַּעַת הָאָדָם וְהִתְבּוֹנְנוּתוֹ בִּגְדוּלַּת ה׳, רַק הִיא בְּחִינַת מַתָּנָה נְתוּנָה מֵאֵת ה׳ מִן הַשָּׁמַיִם, מֵהֶאָרַת בְּחִינַת פָּנִים הָעֶלְיוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״יָאֵר ה׳ פָּנָיו אֵלֶיךָ״, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״וּמָל ה׳ אֱלֹקֶיךָ״ כוּ׳.

אַךְ מוּדַעַת זֹאת, כִּי ״אִתְעָרוּתָא דִלְעֵילָּא״ הִיא בְּ״אִתְעָרוּתָא דִלְתַתָּא״ דַּוְקָא, בִּבְחִינַת הַעֲלָאַת ״מַיִּין נוּקְבִין״, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה ״אֵין טִפָּה יוֹרֶדֶת מִלְמַעְלָה כוּ׳״. וְלָכֵן צָרִיךְ הָאָדָם לַעֲשׂוֹת בְּעַצְמוֹ תְּחִלַּת מִילָה זוֹ, לְהָסִיר עָרְלַת הַלֵּב וּקְלִיפָּה הַגַּסָּה וְדַקָּה, הַמַּלְבִּישׁוֹת וּמְכַסּוֹת עַל בְּחִינַת נְקוּדַּת פְּנִימִית הַלֵּב, שֶׁהִיא בְּחִינַת אַהֲבַת ה׳, בְּחִינַת ״לְמַעַן חַיֶּיךָ״, שֶׁהִיא בַּגָּלוּת בְּתַאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהֵם גַּם כֵּן בִּבְחִינַת ״לְמַעַן חַיֶּיךָ״ בְּ״זֶה לְעוּמַּת זֶה״, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל.

וְהַיְינוּ, עַל־יְדֵי נְתִינַת הַצְּדָקָה לַה׳ מִמָּמוֹנוֹ, שֶׁהוּא חַיּוּתוֹ. וּבִפְרָט מִי שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו מְצוּמְצָמִים וּדְחִיקָא לֵיהּ שַׁעְתָּא טוּבָא, שֶׁנּוֹתֵן מֵחַיָּיו מַמָּשׁ. וּבִפְרָטוּת אִם נֶהֱנֶה מִיגִיעַ כַּפָּיו, שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא עָסַק בָּהֶם פְּעָמִים רַבּוֹת בִּבְחִינַת נְקוּדַּת פְּנִימִית הַלֵּב מֵעוּמְקָא דְלִבָּא, כְּמִנְהַג הָעוֹלָם בְּעִסְקֵיהֶם בְּמַשָּׂא וּמַתָּן וּכְהַאי גַּוְנָא.

וַהֲרֵי עַתָּה הַפַּעַם כְּשֶׁמְּפַזֵּר מִיגִיעוֹ וְנוֹתֵן לַה׳ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב הִנֵּה בָּזֶה פּוֹדֶה נַפְשׁוֹ מִשַּׁחַת, דְּהַיְינוּ בְּחִינַת נְקוּדַּת פְּנִימִית לְבָבוֹ, שֶׁהָיְתָה בִּבְחִינַת גָּלוּת וְשִׁבְיָה בְּתוֹךְ הַקְּלִיפָּה גַּסָּה אוֹ דַקָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, ״מִכָּל מִשְׁמָר נְצוֹר לִבֶּךָ״ – ״מִשְׁמָר״ פֵּירוּשׁ בֵּית הָאֲסוּרִים, וְעַתָּה, נִפְדֶּה מֵהַחִיצוֹנִים בִּצְדָקָה זוֹ. וְזֶה גַּם כֵּן לְשׁוֹן ״פְּרִיעָה״ עִנְיַן פְּרִיעַת חוֹב, שֶׁנִּתְחַיֵּיב וְנִשְׁתַּעְבֵּד לַחִיצוֹנִים שֶׁמָּשְׁלוּ בוֹ עַל נְקוּדַּת פְּנִימִיּוּת לְבָבוֹ, וְזֶהוּ ״וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה״.

וְזֶהוּ ״צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ״, ״לְפָנָיו״ – הוּא מִלְּשׁוֹן פְּנִימִיּוּת, וִ״יְהַלֵּךְ״ – הוּא מִלְּשׁוֹן הוֹלָכָה, שֶׁמּוֹלִיךְ אֶת פְּנִימִית הַלֵּב לַה׳, וְאַחַר כָּךְ ״יָשִׂים לְדֶרֶךְ״ ה׳ ״פְּעָמָיו״, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו״, ״אַחֲרֵי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ״, בְּכָל מַעֲשֵׂה הַמִּצְוֹת, וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כּוּלָּן, שֶׁכּוּלָּן עוֹלִין לַה׳ עַל־יְדֵי פְּנִימִית הַלֵּב, בְּיֶתֶר שְׂאֵת וּמַעְלָה מַּעְלָה מֵעֲלִיָּיתָן לַה׳ עַל־יְדֵי חִיצוֹנִית הַלֵּב, הַנּוֹלָד מֵהַתְּבוּנָה וְהַדַּעַת לְבַדָּן, בְּלִי הֶאָרַת פָּנִים מִלְמַעְלָה אֶלָּא בִּבְחִינַת הֶסְתֵּר פָּנִים, כִּי אֵין הַפָּנִים הָעֶלְיוֹנִים מְאִירִים לְמַטָּה אֶלָּא בְּאִתְעָרוּתָא דִלְתַתָּא, בְּמַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה הַנִּקְרָא ״שָׁלוֹם״. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב: ״פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי״ – ״נַפְשִׁי״ דַּיְיקָא.

וְזֶהוּ גַּם כֵּן הַטַּעַם שֶׁנִּקְרָא הַצְּדָקָה ״שָׁלוֹם״, לְפִי שֶׁ״נַּעֲשֶׂה שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם״ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה, דְּהַיְינוּ עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן נַפְשׁוֹתֵיהֶן, הֵם חֵלֶק ה׳ מַמָּשׁ, מִידֵי הַחִיצוֹנִים, וּבִפְרָט צִדְקַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא צִדְקַת ה׳ מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״תָּמִיד עֵינֵי ה׳ אֱלֹהֶיךָ בָּהּ״, ״וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים״.

וְהִיא שֶׁעָמְדָה לָנוּ לִפְדּוֹת חַיֵּי נַפְשֵׁנוּ מֵעֲצַת הַחוֹשְׁבִים לִדְחוֹת פְּעָמֵינוּ, וְתַעֲמוֹד לָנוּ לָעַד, לָשׂוּם נַפְשֵׁנוּ בְּחַיִּים אֲמִיתִּים, מֵחַיֵּי הַחַיִּים, ״לֵאוֹר בְּאוֹר הַחַיִּים״, אֲשֶׁר ״יָאֵר ה׳ פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה״, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן: