טעמי המנהגים יג

(יב) טעם. חוטי הציצית שמונה. דאמרינן בגמרא מנחות דף מ"ב ע"א גדיל ב' גדילים ד'. פי' אי הוה כתוב גדיל הוה משמע ב' דאין גדיל פחות מב' השתא דכתיב גדילים ד' משמע ואם תחבם בכנף ויכפלם ואז יהי' ח'. ט"ז סי' י"א סקי"ג

(יג) טעם דנקראו הציצית גדילים. לפי שדרך העולם לעשות ציצית אף לקטן טרם יחנכו אותו לשאר מצות. והנה כל מה שיגדל הילד תגדל המצוה עמו כי בכל פעם ירגיש יותר ויותר טעם ומתיקת המצוה לכך נקרא גדילים לשון גידול. בשם קדוש ה' רבינו צבי הכהן מרימינוב

(יד) טעם שהציצית צריכין שיהיה לבנים. לפי שאמרו חז"ל מלמד שנתעטף הקב"ה כש"צ והיינו בטלית של ציצית ומצינו אצלו ית' כתיב לבושי' כתלג חוור אם כן גם ציצית יהיה לבנים. עטרת זקנים סי' ט' ועי' שערי תשובה שם ס"ק ד' וז"ל וכן העטרה שעושים למעלה אין לעשות אלא מדבר לבן ע"ש

(טו) טעם. שעושין בה טלית וגם בשפת הטלית קטן צבע ירוק שקורין בל"א זכר לתכלת. פ"מ סי' ט' ס"ק ו'

(טז) טעם. שעושין בטלית קטן שני נקבים כעין צירי ולא בטלית גדול משום שהצירי הוא ע"פ סוד והטלית קטן הוא מכוסה לא מיחזי כיוהרא אבל בטלית גדול שהוא מגולה ומיחזי כיוהרא. מ"א סימן י"א ס"ק י"ג

(יז) טעם. הכריכה באויר ראשון ז' כריכות. ובשני ח'. ובשלישי י"א. וברביעי י"ג. שהוא כמנין ה' אחד. (ב"י שם). וטעם החמשה קשרים. כנגד חמשה חומשי תורה. א"ח סימן כ"ד סעיף א'. ועוד דציצית בגימטריא ת"ר וה' קשרים וח' חוטין הרי תרי"ג רש"י מנחות דף מ"ג ע"ב. וטעם לבישת טלית קטן כל היום כדי שיזכור המצות בכל רגע. א"ח שם

(יח) טעם. כשעושה הנקב שתוחב בו הציצית לא יעשנה למעלה משלשה גודלין משפת הבגד. מפני שנאמר על הכנף ולמעלה מג' אין זה כנף אלא בגד. ולא למטה מכשיעור שיש מקשר גודל עד סוף הציפורן. משום שנאמר על הכנף ואם הי' למטה ממלא קשר גודל הוי תחת הכנף. א"ח סימן י"א סעיף ט'

(יט) טעם. שנוהגין כאשר מתקנין ציצית בטלות וצריך לקצרם שאינן חותכין בסכין אנא נושכים. הוא עפ"י המשנה ד' פ"ג דמדות שהברזל פוסל בנגיעה כו' שהמזבח נברא להאריך ימיו של אדם כו' ואינו בדין שיונף המקצר על המאריך. ואי' בגמ' בעון ציצית בניו מתים כשהם קטנים. וא"כ הציצית נבראו להאריך ימיו של אדם