טעמי המנהגים תשא

טעם. שאין אומרים והשיאנו בר"ה. כי דוקא בג' רגלים שעלו והביאו בכורים ומעשרות כדכתיב ג' פעמים וסמך לו כברכת ה' אלהיך וגו'. ובר"ה לא שייך זה. * ומה שאומרים ודברך אמת הוא עפ"י שאמרינן באגדה כשהקב"ה ברא מדת רחמים אמרה לפניו רבש"ע למה בראתנו שהרי א"א שלא תדין את העולם במד"ה א"ל הקב"ה לא אדון את העולם זולתך. לכן אנו מבקשים מהשי"ת שיקיים אותו דבר: ובספר אבודרהם פי' עפ"י מה שאמר במדרש תהלים לעולם ד' נצב בשמים לדור ודור אמונתך וכתיב בתריה למשפטיך עמדו היום. אמר דוד לפני הקב"ה דברך שהצבת לאדם הראשון לדון ולזכות ביום זה בניו וכו' ולכך תקנו לומר שיקיים דברו: מרדכי בר"ה: