טעם. שנהגו הנשים (ובכנה"ג כתב ה"ה אנשים) שלא לעשות מלאכה לאחר שקיעת החמה בימים שבין פסח לעצרת לפי שבין פסח לעצרת מתו תלמידי ר"ע קרוב לשקיעת החמה ונקברו אחר שקיעת החמה והיו העם בטלים ממלאכה ולאחר שספרו מותר במלאכה תיכף. ט"ז סי' תצ"ג סק"ג. ועי' פ"מ שם דלאחר ל"ג בעומר יש להתיר מלאכה ע"ש: