טעמי המנהגים שלא

טעם. שקורין בתורה ליששכר. ישכר. מפני שליששכר היה לו בן וקרא אותו שמו יוב ובימים הקדמונים הי' אליל ששמו יוב וע"כ בא בנו בקובלנא לפני אביו על שכינה את שמו בשם ע"ז ונתן לו אות משמו ה ש' ונקרא שמו ישוב וע"כ קורין ליששכר בשי"ן אחד. * ובשו"ת בית אפרים כ' וז"ל יש נוהגין עד פרשת שבו נזכר ישוב קורין יששכר ומשם ולהלן קורין ישכר עכ"ל. ובספר יסוד הניקוד כתב לקרוא תמיד ישכר בחד שי"ן ע"ש. ובשם הרב הקדוש מוה' צבי מזידיטשוב שעד פ' פנחס צריך הקורא לקרא יששכר בב' שיני"ן . ומפ' פנחס והלאה בחד שי"ן ואמר זכר לדבר יסכר פי דוברי שקר פי' מי שאומר ישכר עד פנחס הוא דובר שקר והטעם הוא. כי עד פנחס לא מצינו שם ישוב ולכך צריך לקרוא את יששכר בב' שי"ן: (מדבר קדמות):