טעמי המנהגים רעז

טעם. שצריך לקדש. לפי שנאמר זכור את יום השבת לקדשו. כלומר זכרהו זכירות שבת וקידוש. * והנה במה שכתב המ"א סי' רע"א סק"א בשם המ"מ פכ"ט דקידוש יו"ט הוא דרבנן. עיין ארחות חיים שם בשם ס' כרם שלמה סי' רצ"ו שהביא מהפרמ"ג שם ס"ק י"א דקידוש יו"ט והבדלה של יו"ט דבר תורה. ובמכילתא פ' יתרו מרבה לה מקרא ימים טובים מנין ת"ל אלה מועדי ד' ועי' בא"ר ובר"י ע"ש. וע"ש בקונטרס עובר אורח לסי' תקכ"ט שכתב בדין קידוש היום ביו"ט ושלא לטעום מצאתי במהר"ם פסחים דף ק"ה ע"ב דביו"ט א"צ כלל לקדש ביום והביא קצת ראי' מתוספת' ברכות מדעריב לי' ליו"ט בהדי ר"ח וחה"מ ודעבד כמר עביד. כו'. ובקיצור של"ה כתב יש נוהגין לעשות קידוש במלבושים כמו שהולכין לביהכ"נ ר"ל (איין שוהל מאנטיל) ואשרי להם: וצריך לזכרהו בכניסתו וביציאתו בכניסתו בקידוש. וביציאתו בהבדלה. רמב"ם פכ"ט. ועי' רוקח סי' רצ"ז כתיב מקרא קודש יהי' לכם. מכאן שמקדישין ביו"ט: