תעלומות חכמה על קהלת ט:א

כי את כ"ז נתתי אל לבי (כי משמש בלשון אשר רק). אמר גם אם אמרתי למעלה שאין טוב לאדם לחקור במופלא ממנו. נתתי אל לבי לברר כ"ז. היינו מ"ש למעלה שהצדיקים עושין לפעמים מעשה הרשעים. ואמר תירץ לזה שהוא משום שלא נעשה בבחירתו של צדיק שום דבר להיות שהצדיקים וחכמים ועבדיהם היינו היצה"ר. והוא מכונה בשם עבד אצל הצדיק. וברשע הוא מכונה בשם שר כדכתיב (משלי כ"ט) מפנק מנוער עבדו ואחריתו יהיה מנין. לזה מכנה יצרם של הצדיקים בשם עבדים. ואמר שהצדיקים ועבדיהם הן ביד אלקים וכל מה שעשו הם לא בכח בחירתם עשו רק מיד אלקים עשו זאת וסבת אל דעות ד' הוא ואין לייחס להם זאת לעון אדרבה למצוה יחשב שקיים גזירות הבורא אשר יצא מלפניו כמו שכתוב הרמב"ן בסוף הקדמתו לאיוב שמעשה יהודה ותמר מעשה ניסים היה ולא בבחירתם:

גם האהבה גם שנאה. האהבה שהיה בגדר החטא כגון אהבת יהודה ותמר. ואהבת דוד לבת שבע. וכן שנאת השבטים ליוסף אין יודע האדם. לא היתה בידיעתם וברצונם כלל:

הכל לפניהם. הכל היה נגזר ומוכן לפניהם קודם היותם: