תעלומות חכמה על קהלת ח:טו

ושבחתי אני את השמחה. מחמת שכל אדם לואה מהשיג עומק החקירות באלו. לכך הקדים מקודם כי אפי' לא יהיה לו משיג האדם תיכף. לזה ראוי לך שלא יקשה על הקב"ה כי הדברים העיונים העמוקים האלה טוב מאד להניח אצל הקבלה ולא יטריד שכלו להעציבו בהקושיות שרואה:

ולזה אמר ושבחתי אני את השמחה. כי האיש הבלתי שם אל לבו אל החקירות והדרישות לבו שמח. כי הנותן לבו לזה ואינו משיג הוא מתעצב בראותו ההפכיים האלה. ע"כ אני משבח למי אשר איננו נותן לבו לעיין בשכלו דברים שאינן מושגים לו. כי אם לאכול ולשתות ולשמוח בדברים המוכנים לפניו. כי אכילה ושתייה הושאל ג"כ לעסק התורה כמ"ש הכתוב (משלי ט) לכו לחמו בלחמי ושתו יין מסכתי. שבהן יש שמחה שדברים המושגים והמקובלים משמחין את הלב:

והוא ילונו בעמלו. היינו כי התורה במצות מעשיות שהוא עוסק בו מלוה עמו כל ימי חייו לשמרו בשביל עמלו שעמל (ובי"ת של בעמלו משמשת בלשון בעבור):