א״ל ר׳ אלעזר וכו׳: אמר לו ר״א בנו, והרי כתוב, לא תלין נבלתו על העץ וגו׳ ולא תטמא את אדמתך. משום שהארץ היא קודש, ורוח הטומאה לא ימצא מקום בארץ הקדושה לשרות עליו. אם כן, כיון שבהמה ההיא, העז, רוח הטומאה שורה עליה, ובאה מצדה, למה מקריבים אותה לצד הקדוש. א״ל, יפה שאלת.