הסולם על ספר הזהר, ויקהל תפז

הכא אית לאסתכלא וכו': כאן יש להסתכל, בתחילה כתוב כאיל, דהיינו זכר, ולא כתוב כאילת, נקבה, ואח"כ כתוב, תערג, שהוא לשון נקבה, ולא כתוב, יערג שהוא לשון זכר. ומשיב, אבל סוד זה דכר ונוקבא יחד, שלא להפרידם, ואחד הוא, שלא צריך להעלותם זה מזה אלא שניהם הם ביחד. ונוקבא ההיא תערג על אפיקי מים, והיא מתעברת מן הדכר, וקשה לה, כי הוא עומד על דין.

פירוש. כשהמלכות מתעברת מז"א, דהיינו כשמקבלת ממנו מיין דכרין של הנשמות, המתחברים עם מיין נוקבין שלה, לבחינת נשמה אחת, אז היא מקבלת חכמה בשביל הנשמה מקו שמאל. ונודע, שבעת שהנוקבא באה תחת שליטת קו שמאל, היא נקפאת, ונסתמים כל פתחיה ושעריה. (כנ"ל ב"א אות שס"ט בהסולם). ז"ש ואיהי מתעברא מן דכורא וקשי עלה דהא על דינא קיימא. דהיינו בקפאון, וסתימת כל השערים.