דבעי ליה לב"נ וכו': שהאדם צריך, אחר שהתקין עצמו בעבודת המעשה, דהיינו בחינה א' הנ"ל (באות קכב) בתקוני מצוה וקדושה, שהם ציצית ותפילין, הוא צריך ליחד לבו בתקון עבודה הפנימית של רבונו, דהיינו בחינה ב' (שבאות קכב) ולשום לבו ורצונו בעבודה ההיא של אלו הדבורים שבתשבחות. כי הדבור עולה למעלה.