הסולם על ספר הזהר, ויקהל קיח

ארים ר' אבא וכו': הרים ר"א קולו ואמר, אוי ר' שמעון, אתה בחיים, ואני כבר בוכה עליך. לא עליך אני בוכה, אלא אני בוכה על החברים, ואני בוכה על העולם. שישארו יתומים ממך אחר פטירתך מן העולם. ר' שמעון הוא כאור הנר הדולק למעלה ודולק למטה. ובאור שהדליק למטה מאירים כל בני העולם. אוי לעולם כשיסתלק האור שלמטה ויבא בתוך האור של מעלה. מי יאיר אור התורה לעולם. קם ר' אבא ונשק לר' חייא. אמר לו דברים אלו היו תחת ידך, ע"כ, שלחני ה' עד כאן להתחבר עמך, אשרי חלקי.