ויהי כי ארכו וגו' את רבקה אשתו: את שאומר את רבקה אשתו, הוא בדיוק, שרומז על השכינה שהיתה עם רבקה כי את הוא שם השכינה כנודע, פירוש אחר. וכי יעלה על הדעת שיצחק היה משמש מטתו ביום, הרי למדנו ישראל קדושים הם ואינם משמשים מטתם ביום, ויצחק שהיה קדוש, איך אפשר שהיה משמש מטתו ביום.