הסולם על ספר הזהר, תרומה תקמו

ואני תפלתי לך ה': הרי כאן סוד היחוד. ואני, זהו דוד המלך, דהיינו המלכות שנקראת אני, היא מקום שנקרא גאולה, שהיא המלכות בעת שמחוברת עם היסוד, (כמ"ש בזהר אמור צ"ה ע"ב ד"י). תפלתי, זו תפלה, דהיינו המלכות סתם, וכאן שאומר ואני תפלתי, התפלה סמוכה לגאולה, שהם אחד, ששניהם בחינת מלכות, וכשהוא הסמיך גאולה לתפלה, אז היא עת רצון, עת רצון, הוא ג"כ כלל אחד יחד, עת היא אחת, דהיינו מלכות, רצון, הוא אחד, שה"ס הרצון המתגלה מן הכתר, הם נכללים זה בזה, ונעשים אחד. ודוד המלך רצה במקרא הזה, ליחד יחוד אחד, כמו שאמרנו.