תננא דיממא הוה וכו': העשן של קרבנות העולה ביום, היה עולה למקומו למעלה בדרך ישר, וניזון ממנו מי שניזון. דהיינו כמ"ש לריח ניחוח אשה לה'. ומפתיחה ההיא, דהיינו הנקב שבצד צפון, ניזונים כל צדדי קליפה הקשה, שהיא בחוץ לארץ הקדושה, ונזונים מעשן הגס ההוא של איברים ופדרים, כמו שהעמדנו.