הסולם על ספר הזהר, תזריע ד

ר׳ אבא הוה וכו׳: ר״א היה הולך לכפר קניא, למערה של לוד. והיו עמו ר׳ יוסי ור׳ חייא. א״ר יוסי, כתוב. אשת חיל עטרת בעלה וגו׳. אשת חיל, זו היא כנסת ישראל, שהיא השכינה. וכרקב בעצמותיו מבישה אלו הם עמים עכו״ם, שהקב״ה אינו יכיל לסובלם בעולם, כש׳׳א, ואקוץ בם. כאלו קוצים ודרדרים שמצירים לאדם ואינו יכול לסובלם. א״ר אבא, כך הוא ודאי, אשת חיל, זו היא כנסת ישראל, שהיא גברת על כמה צבאות וכמה מחנות מלאכים הנמצאים בעולם, דהיינו כל דרי בי״ע המתפשטים ממנה. ואשת חיל פירושו גברת ואדון, עטרת בעלה, הוא כש״א עטרת תפארת, והכל אחד. כי התפארת, היא בעלה של השכינה. בעוד שהיו הולכים, א"ר אבא כל אחד יאמר דבר, בכנסת ישראל.