הסולם על ספר הזהר, פנחס תרנד

ואני בתוך הגולה: זו היא השכינה, הנקראת אני. בה הקב"ה אחד. משום שז"א הוא א"ח דאחד, והשכינה היא ד' דאחד. ה ו' הנוספת על אני, כי כתוב ואני. היא הנהר, שהוא צדיק חי העולמים, דהיינו יסוד. ומפרש דבריו. ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן. מהו עדן. זה הוא בינה. הנהר היוצא מבינה שהיא עדן, הוא ו' בן י"ה, דהיינו ז"א, שהוא מדרגת רעיא מהימנא. ורעיא מהימנא, שהוא ז"א, יוצא מאמא עליונה, שה"ס עדן, ומתפשט בשש ספירות חג"ת נה"י, עד הצדיק, שהוא יסוד, וממנו, מן היסוד, משקה להגן, שהוא השכינה. וע"כ ה ו' של אני רומזת אל היסוד המשקה אותה.