הסולם על ספר הזהר, פנחס תקצט

ובג"ד מאן דמזלזל וכו': ומשום זה, מי שמיקל בלחם, וזורקו לארץ, רודפת אחריו עניות. וממונה אחד נתמנה על זה, והוא רודף אחריו לתת לו עניות. ולא יצא מן העולם עד שיהיה נצרך לבריות. ועליו כתוב, נודד הוא ללחם איה. שפירושו, הוא נודד, וילך מטולטל וגולה ממקום למקום לחפש לחם, איה הוא, ואין מי שיביט עליו. ז"ש, איה. איה מי שירחם עליו, כי לא ימצא. (ע"כ זהר).