הסולם על ספר הזהר, פקודי תתקו

והאי איהו כליל וכו': ורוח הזה שנקרא עפר, הוא כלול כמי המרים המאררים. ועל כן האשה ששטה תחת בעלה, ועשתה מעשה אשת זנונים, צריך להשקותה מים הכלולים בעפר שהוא מקרקע המשכן. ועפר הזה, הוא ממקום ההוא שנקרא קרקע, שהוא בחינת עולם הבריאה, ובריאה ההוא נקרא קרקע של משכן ההוא, שהוא מלכות דאצילות הנקראת משכן. ועפר הזה, שהוא הרוח, הוא מאותו הקרקע. ומשום זה צריך הכהן להשקות אשה ההיא באפן הזה, לתת עפר מקרקע המשכן בתוך המים. והכל הוא ברמז עליון.