ר׳ אבא פתח וכו׳: רא״פ, לדוד ברכי נפשי את ה׳ וכל קרבי את שם קדשו. כמה יש לבן אדם להסתכל ולדעת בעבודת אדונו, כי בכל יום ויום הכרוז קורא ואמר, עד מתי פתאים תאהבו פתי וגו׳. שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם. ואין מי שיטה אזנו. התורה מכרזת לפניהם ואין מי שישגיח.