הסולם על ספר הזהר, מקץ לג

למיחלים לחסדו: שואל, מי הם המיחלים לחסדו. ומשיב, הוי אומר, אלו העוסקים בתורה בלילה ומשתתפים עם השכינה, וכשהגיע הבוקר הם מיחלים לחסדו.

והא אוקמוה, בזמנא וכו': הרי בארוה, שבזמן שהאדם עוסק בתורה בלילה, חוט של חסד נמשך עליו ביום, שכתוב, יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי. שפירושו, מה הטעם יומם יצוה ה' חסדו, משום שבלילה שירה עמי. ועל כן, רוצה ה' את יראיו כתוב, ולא כתוב ביראיו, כי פירושו הוא, לא לבד שחפץ בהם עצמם, אלא, כמי שפונה את רצונו לאחר, וחפץ להתפייס עמו. דהיינו שרוצה, הוא גם לשון ריצוי ופיוס ועל כן, אומר הכתוב, רוצה ה' את יראיו, כלומר שמרצה ומפייס אותם, ולא כתוב ביראיו. שהיה משמע שחפץ בהם עצמם, ולא היה משמע שגם מרצה ומפייס אותם.