ואי תימא דרעותא וכו': ואם תאמר, שרצונו של יוסף היה, משום שכתוב, אם רעב שונאך האכילהו לחם, ואם צמא וגו'. שעל כן האכיל והשקה את שמעון שהיה שונאו. אם כן, יוסף שהיה צדיק איך עשה כזאת. שהרי כתוב, בסיום הכתוב הנ"ל, כי גחלים אתה חותה על ראשו, וה' ישלם לך. ואין זה דרכו של צדיק לנקום באחיו.