הסולם על ספר הזהר, מצורע נ

כהאי גוונא מאן וכו׳: כעין זה, מי שנטמא ועורר את רוח הטומאה ושורה עליו, כשרוצה הקב״ה לטהר העולם מעורר כנגדו רוח דין חזק, שהוא נמצא בעולם ושורה על רוח הטומאה ההוא, ונלחמים זה בזה (כמ״ש בנגעי הבתים תזריע אות קנ״ג ע"ש) עד שמעביר את רוח הטומאה מן העולם, ואותו רוח דין החזק של הנגע שהעבירו מן העולם, אינו מסתלק ממקומו עד שיתוץ המקום, דהיינו הגוף, האברים והעצמות והכל, אז נטהר העולם ורוחות הטומאה נעברים, והעולם נמצא בטהרה. פירוש, שאותם ב׳ רוחות השורים בעולם מחמת שבני אדם נטמאים למטה (כנ"ל אות מ״ח) הם אותם ב׳ רוחות הנאמרים בנגעי הבתים (לעיל תזריע אות קנ״ג) וכל מה שאמור שם נוהג כאן.