פתח ר"ש ואמר וכו': פר"ש ואמר, כי צדיק ה' צדקות אהב ישר יחזו פנימו. במקרא הזה, אמרו החברים מה שאמרו. אבל, כי צדיק ה', היינו שהוא צדיק ושמו צדיק. ומשום זה צדקות אהב. דהיינו את המלכות ששמה צדקה. ישר, והוא ישר, כש"א צדיק וישר, וע"כ יחזו פנימו, כל בני העולם, ויתקנו דרכם ללכת בדרך הישר כראוי.