הסולם על ספר הזהר, הקדמה לו

לו) עאלת את ד' וכו': נכנסו אות ד' ואות ג' . אמרו אף הן כך. אמר גם להן, די לכן להיות זו עם זו, שהרי לא יחדלו אביונים מן הארץ, וצריכים ל ג מול עמהם חסד. ה ד' היא עניה, כי נקראת דלת מלשון ד לות. ה ג', גומלת לה חסד, לדלת. וע"כ אל תתפרדנה זו מזו. ודי לכן, לזון זו את זו.

ביאור הדברים, בחי' ה ד' כבר נתבארה (לעיל אות כ"ד ד"ה וזה ע"ש). ונתבאר שם שאע"פ שה ד' מקבלת שפע מה ג' , והזוית שלה שעל גגה בולטת בחסדים, מ"מ יש כח לס"א להאחז בה להפרידה ולזייף בה אות רי"ש , ושוב נעשתה ריש ומסכן , ע"ש. וז"ש, די לכון למהוי דא עם דא כלומר, אתן צריכות לשמירה יתירה שתוכלנה למהוי דא עם דא וה ג' תשפיע ל ד', דהא מסכנין לא יתבטלון מן עלמא כי יש כח בלעומת להפריד ביניכן ולהשיב המלכות, הנק' עולם, לבחינת ריש ומסכנותא וצריכין לגמול עמהון טיבו , שאז צריכים לאתערותא דלתתא, ליתן צדקה למסכני, כדי להחזיר את הד' לקבל מן הג'. ולפיכך, ודי לכון למיזן דא לדא , כי די לכן, אם תוכלנה להחזיק לעצמכן בזווגא למיזן זו לזו, ולא תשלוטנה בכן הקליפות וע"כ לא אברי בכו עלמא.