הסולם על ספר הזהר, הקדמה ריג

ריג) מאלין אתוון שריאת וכו': מאלו האותיות התחילה חוה, וגרמה רעה לעולם. כמו שכתוב, ותרא האשה כי טוב החזירה האותיות של מאורות לאחור, שלקחה משם אותיות ותרא, ונשאר במלה מ א ו רות מ"ו . והן הלכו ולקחו האות ת' עמהן, ונעשה הצירוף מות . וגרמה מות לעולם. כמו שכתוב.

פירוש. מהיחוד המתבאר ב אתוון דיהי מאורות שהן המשכת ג"ר לזו"ן. שהמיחדם לעילא במקום או"א ממשיך אור ב חבורא , שהוא מפריד אתוון ד מות בהתפשטותו לתוכן, ונעשה הצירוף מאורו"ת , ואם מיחדים את זו"ן לתתא במקומם, חוזר ומסתלק אור מהצירוף מאורות, ונשאר שם מות ב חבור דאתוון , (כנ"ל בדבור הסמוך).

ואומר מאלין אתוון שריאת חוה , כי תחלת חטאה של חוה בעצה"ד מתחיל מן ותרא האשה כי טוב , רומז ש חוה משכה לה אתוון ותרא מן המלה מאורות , דהיינו ששמעה בעצת הנחש לחבר זו"ן למטה במקומם, ופגמה בזה את הצירוף של מאורו"ת , ואז אהדרת אתוון למפרע , כי מתוך שחברה לתתא גרמה לאפרשא או"א לעילא ונתפרדו אתוון של הצירוף או"ר המפרידות ומבטלים צירוף מו"ת , שבסוד המלה, מאורו"ת , ועשתה הצירוף של ותרא , ש אתוון אור מפוזרות בה למפרע , מתוך ה ת' שנתמצעה ביניהן, אשר ת' זו היא בחינת הנוקבא דס"א הנקראת מו"ת , שנתקרבה אל ה אור לקבל ולינק ממנו.

כי בס"א הנקראת מות , יש דכר ונוקבא ס"ם ו לילית . שהאות מ' היא הדכר של מו"ת הנקרא ס"ם , והאות ת' היא הנוקבא שלו הנקראת לילית . וע"י ששמעה בעצת הנחש לחבר מ לתתא , תיכף נתקרבה הנוקבא ד מו"ת לינק מהשפע, ונתפזרו אתוון ד אור למפרע , כצירוף של ותרא , כי ה ת' נתמצעה תוך ה אור ופיזרה אותן.

ואחר ש חוה משכה לה אתוון ותרא ממאורות, אשתאר מ"ו מהצירוף מאורו"ת , שהן הדכר הנקרא מ' ד מ ות, ובחינת היסוד הנקראת ו' של מ ו ת. ואינון אזלו ונטלו אות ת' בהדייהו , שהדכר ד מו"ת שהוא מ"ו שנשאר מ מ אור ו ת אזלו אל הנוקבא שהיא ת' דמו ת , ונזדווגו שניהם והביאו מו"ת על העולם, כמה דכתיב ותרא , כי הדכר דס"א שהוא מ"ו נזדווג ב ת' של ו ת רא, שכבר היתה ב חוה . וז"ס ביאת הנחש על חוה והטיל בה זוהמא, שע"י שמיעתה לעצת הנחש נכנסה בה ה ת' שהפרידה ופזרה לאתוון ד או"ר ועשתה בראיה שלה את הצירוף של אתוון ותרא , ואח"כ בא הדכר דס"א שהוא מ"ו ונזדווג עם ת' זו, שכבר היתה בה בחוה. ונתגלה ה מו"ת בעולם.